דניאל, בן שרה ודוד, נולד ביום ג' בשבט תשי"ד (7.1.1954) ברחובות. הוא למד בבית-ספר היסודי "סיני" ברחובות ואחרי-כן למד במכללה לאלקטרוניקה בתל-אביב. הוא סיים את לימודיו בפנימייה הקדם-צבאית של חיל-הים בחיפה, במגמה לאלקטרוניקה. דניאל היה בעל כישורים טכניים ומיומנות רבה בהפעלה ותיקון של מכשירים אלקטרוניים וחשמליים. בעודו נער תיקן ושיפץ בביתו מכשירי חשמל שהיו טעונים תיקון. הוא הרכיב מערכות אלקטרוניות מסובכות, שהעידו כי ניחן בכישרון רב. הוא היה נער אוהב חברה, רכש לעצמו ידידים רבים והיה שותף לפעילות חברתית ענפה. הוא הצטיין באהבה עזה לארץ ולנופיה, הרבה לצאת לסיורים ולטיולים בארץ והשתתף בצעדות רבות, שבהן נזדמן לו להכיר נופים חדשים. בשנת 1966 ו1968- השתתף בצעדות מרמלה למודיעין ובשנת 1972 השתתף בצעדת תל-חי. לפני גיוסו לצה"ל עבד בחנות למכשירי אלקטרוניקה בתל-אביב.

דניאל גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל השירון. לאחר סיום הטירונות הוכשר לשמש כתותחן בטנק ונשלח לשרת בגדוד טנקים בחטיבת שריון. אחרי תקופת שירות סיים בהצלחה קורס תותחנות טנקים ונשלח לשרת בגדוד "ברק" ברמת-הגולן. הוא היה חייל מסור וממושמע ותותחן מעולה. בספטמבר 1972 זכה לתעודת-הערכה על הישגיו הגבוהים במטווח טנקים, כשצבר 95 נקודות מתוך 100 האפשריות. במלחמת יום-הכיפורים נצבה יחידתו בקו-החזית ברמת הגולן והשתתפה בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים. בקרבות אלה סבלה היחידה אבדות רבות, אך לבסוף הצליחו הלוחמים לבלום את פלישת הצבא הסורי והעבירו את המלחמה לשטחו של האויב. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), בקרבות הבלימה באזור קוניטרה, נפגע דניאל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ועשרה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם, סמל דניאל ז"ל, שירת ביחידת שריון. הוא היה שקט, חרוץ ומסור לתפקידו. הוא היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו. הוא ביצע את כל המוטל עליו בנאמנות ובמסירות".